אשראי לישראל בע"מ נ' בן דוד

פסק דין

התובעת הגישה תובענה כספית כנגד הנתבע בסך של 24,969 ₪, בטענה לאי תשלום חוב אשר הצטבר לחובת הנתבע, עקב שימוש בכרטיס אשראי אותו הנפיקה לו התובעת.

בדיון שהתקיים בפני הושג בין הצדדים הסדר, כמפורט בפרוטוקול הדיון, על פיו, בין השאר, הסמיכוני הצדדים לפסוק בתובענה ובסכסוך על דרך הפשרה ועל פי שיקול דעתי, בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. עוד הוסכם כי במסגרת פסק הדין יחויב הנתבע לשלם לתובעת סך אשר איננו פחות מ- 20,000 ₪ ואיננו עולה על 28,000 ₪.

לאחר עיון במכלול החומר שבפני נראה שאין בין הצדדים מחלוקת על כך שהתשלומים אותם העבירה התובעת, ובגינם חויב הנתבע, הועברו על בסיס הוראות קבע להן התחייב הנתבע. הנתבע כלל איננו טוען כי במסגרת זו הועברו כספים לגופים אשר לא היו זכאים להם ואיננו טוען כי בכך נגרמו לו נזקים. טענתו העיקרית של הנתבע הינה באשר לאופן ביצוע התשלומים, באמצעות כרטיס אשראי חדש אשר הנפיקה לו התובעת לאחר שבוטל כרטיס אשראי קודם. הנתבע טוען שלא נתן הסכמתו לכך אך מאידך, בדף פירוט עסקאות מיום 2.12.07 דווקא מצוין כי בכוונת התובעת להעביר את הוראות הקבע הקיימות בכרטיס המבוטל לכרטיס אחר הרשום על שם הנתבע. כנגד זאת, דומני שדווקא הסבר זה לאופן בו פעלה התובעת, לא ניתן לנתבע במענה לפניותיו וכך הוסלמה המחלוקת עד להגשת תביעה זו.

לפיכך, על סמך כל החומר שלפניי, תוך שאני נותן משקל להסכמה בין הצדדים, ותוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, אני פוסק כי על הנתבע לשלם לתובעת את הסכום של 25,000 ₪, וזאת לסילוק סופי ומוחלט של התביעה נשוא תיק זה.

ניתן היום, י"ד תשרי תשע"א, 22 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: